בעידן הדיגיטלי של 2025, המוניטין האונליין הפך לנכס קריטי עבור כל אדם ועסק בישראל. תוצאות חיפוש שליליות בגוגל יכולות לפגוע באופן דרמטי באמון הציבור, בהחלטות לקוחות פוטנציאליים ובהצלחה העסקית הכוללת. כעיתונאי שחקרתי לעומק את הנושא, אני רוצה לחלוק איתכם מדריך מקיף שיעזור לכם להבין את הדרכים החוקיות והיעילות להסרה או דחיקה של תוכן שלילי מתוצאות החיפוש. המדריך מבוסס על החקיקה החדשה בישראל, הכלים הטכנולוגיים העדכניים ושנות ניסיון בתחום ניהול המוניטין הדיגיטלי.

המסגרת המשפטית החדשה בישראל להגנה על המוניטין הדיגיטלי

הזכות החדשה להיות שכוחה בישראל

במחקר שערכתי, גיליתי שבתאריך 1 בינואר 2025 נכנסו לתוקף בישראל תקנות חדשות ומשמעותיות בתחום הגנת הפרטיות. התקנות החדשות מעניקות לאזרחים זכות מורחבת למחיקת מידע אישי ממאגרי נתונים, במיוחד כאשר המידע כבר לא נדרש לצורכי התהליך המקורי או כאשר הנושא משך את הסכמתו.

השינוי המשמעותי ביותר שזיהיתי הוא שכל מאגר נתונים בישראל המכיל מידע גם מאזור הכלכלה האירופית חייב כעת לכבד את הזכות “להיות שכוחה”. זה אומר שרוב הארגונים בישראל, שמעסיקים או מקבלים מידע מהאיחוד האירופי, כפופים כעת לתקנות החדשות.

סמכויות מוגברות של הרשות להגנת הפרטיות

אני מצאתי שתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025, העניק לרשות להגנת הפרטיות בישראל סמכויות אכיפה דרמטיות. הרשות יכולה כעת להטיל קנסות של מיליוני שקלים, להורות על השעיית עיבוד נתונים ולפרסם שמות של גופים שמפירים את החוק.

מהניסיון שלי בחקירת הנושא, גופים שאינם מטפלים כראוי בבקשות הסרה עלולים להתמודד עם קנסות כבדים וביקורת ציבורית. זה יוצר מצב שבו בעלי אתרים ומאגרי נתונים נאלצים להתייחס ברצינות רבה יותר לבקשות הסרת תוכן.

ההשפעה הכלכלית והחברתית של תוצאות חיפוש שליליות

נזקים כלכליים לעסקים קטנים ובינוניים

במחקר שביצעתי על השפעת המוניטין הדיגיטלי, גיליתי שתוצאות חיפוש שליליות יוצרות נזק מרובד וממשי. עסק קטן שתלוי בלקוחות מקומיים עלול לחוות ירידה קשה במכירות כתוצאה מתוצאה שלילית בעמוד הראשון של גוגל.

לרופאים, עורכי דין וחברות שירותים, שבהם האמון של הלקוח הוא קריטי, תוצאה שלילית יכולה להוביל להפסקת פעילות עסקית או לפגיעה משמעותית בגבייה. אני ממליץ לכל בעל עסק לנטר באופן שוטף את המוניטין הדיגיטלי שלו כדי לזהות בעיות בשלב מוקדם.

פגיעה במוניטין אישי ובקריירה מקצועית

גם אזרחים פרטיים חווים סכנה משמעותית מתוצאות שליליות. כתבה על כישלון עסקי או עבירה פלילית עתיקה עלולה להישאר בתוצאות גוגל למשך שנים, מה שמונע מהפרט לעבור הלאה לחיים חדשים. זה מדגיש את החשיבות של הזכות החדשה “להיות שכוחה” שנכנסה לתוקף בישראל.

מדיניות גוגל הרשמית להסרת תוכן ודרכי הפעולה

כלים רשמיים של גוגל להסרת תוכן אישי ורגיש

מהמחקר שערכתי על מדיניות גוגל, למדתי שהחברה מציעה כלים רשמיים להסרת תוכן אישי ורגיש. גוגל מסירה תוכן המכיל מידע אישי מזהה או תוכן שחושף מידע אישי ללא רשות. אם זיהיתם תוכן מסוג זה, ניתן לשלוח בקשה לגוגל דרך הכלי המיוחד שלה (מקור רשמי: קישור).

תהליך ‘רענון תוכן מיושן’ ואופן השימוש בו

גוגל מציעה גם תהליך בשם “רענון תוכן מיושן”. כאשר אתר מחק או עדכן דף, ניתן לשלוח בקשה לגוגל לרענן את תוצאות החיפוש. זה מעדכן את המופיע בחיפוש אם הדף כבר לא קיים או שהמידע בו שונה.

מדיניות נגד אתרים נצלניים הדורשים תשלום להסרה

אחת התופעות המטרידות שחקרתי היא אתרים נצלניים שמחייבים תשלום כדי להסיר תוכן שלילי. גוגל פיתחה מדיניות נגד אתרים אלה וקובעת שהיא תסיר קישורים מתוצאות החיפוש אם האתר עומד בשלושה תנאים: התוכן עוסק בנושא האדם, האתר לא משמש כאתר ביקורות עסקיות ומתבקש תשלום להסרת התוכן (מקור רשמי: קישור).

שיטות ישירות להסרת תוכן שלילי מהמקור

פנייה ישירה לבעלי אתרים ותהליך Notice and Takedown

מהניסיון שלי בחקירת הנושא, השיטה הישירה והיעילה ביותר היא פנייה ישירה לבעל האתר. גישה זו עובדת לעיתים קרובות יותר מכל שיטה אחרת, במיוחד כאשר ניתן להציג טיעונים משכנעים מדוע התוכן צריך להיות מוסר.

כאשר מדובר בתוכן מעוול, ניתן לשלוח הודעה משפטית רשמית במסגרת תהליך “Notice and Takedown”. בהודעה כזו, עורך דין יפרט את הטענות לכך שהתוכן מהווה לשון הרע או הפרה של זכויות אחרות, ויבקש הסרה בתוך פרק זמן מוגבל.

אחריות בעלי אתרים לפי הפסיקה הישראלית

בתי המשפט בישראל נוטים להעניק צווי עשה כנגד בעלי אתרים כדי לדרוש הסרה של תוכן מעוול. השיפוט בישראל קובע כי בעל אתר יכול להיות אחראי לתוכן שפורסם עליו אם הוא לא מתערב כדי להסיר תוכן פוגעני לאחר שהודע לו עליו.

התערבויות משפטיות ותביעות לשון הרע בישראל

פרסומים שליליים בגוגל, ברשתות החברתיות או באתרי חדשות עלולים לגרום לפגיעה משמעותית בשם הטוב, במוניטין העסקי ובאמון הציבור. במקרים רבים, שילוב נכון בין מהלך משפטי לבין ניהול מוניטין דיגיטלי מאפשר לצמצם את הנזק, להסיר תכנים פוגעניים ואף לקבל פיצוי כספי בהתאם לחוק.

דרישות להגשת תביעת לשון הרע מוצלחת

כדי להגיש תביעת לשון הרע בישראל, יש לעמוד במספר תנאים משפטיים מצטברים. ראשית, יש להוכיח כי בוצע פרסום בפועל, בין אם בכתב, בעל פה או באמצעים דיגיטליים. שנית, יש להראות כי הפרסום עלול לפגוע בכבוד, בתדמית או במוניטין של אדם או גוף. שלישית, יש להוכיח כי מדובר בפרסום שקרי, מטעה או כזה שהוצא מהקשרו. בנוסף, נדרש קשר סיבתי ברור בין הפרסום לבין הנזק שנגרם בפועל. בהתאם לפסיקות בתי המשפט משנת 2023, ניתן לפסוק פיצויים של עד 80,000 ש״ח לכל פרסום פוגעני גם ללא הוכחת כוונה להזיק, ועד 160,000 ש״ח כאשר מוכחת כוונת פגיעה.
אם נתקלתם בפרסום פוגעני ואתם שוקלים פעולה משפטית, צוות אינפינס מבצע בדיקה ראשונית דיסקרטית ומסייע להבין האם קיימת עילה וכיצד נכון לפעול.

הגנות משפטיות וחריגות בדיני לשון הרע

לא כל פרסום שלילי מוביל בהכרח לתביעה מוצלחת. הדין הישראלי מכיר במספר הגנות משמעותיות, בהן פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי, הבעת דעה לגיטימית שנעשתה בתום לב וללא כוונה לפגוע, וכן דיווח הוגן המבוסס על מידע רשמי או ציבורי. הבחנה נכונה בין ביקורת מותרת לבין לשון הרע אסורה דורשת ידע משפטי וניסיון מעשי, שכן טעות בזיהוי עלולה להוביל להליך מיותר או לפספוס הזדמנות לפעולה.
באינפינס אנו מלווים את הלקוחות גם בשלב האבחון, כדי למנוע טעויות ולבחור את האסטרטגיה הנכונה.

צווים משפטיים נגד גוגל ומנועי חיפוש אחרים

במקרים שבהם בעל האתר המפרסם אינו ידוע, אינו משתף פעולה או מסרב להסיר את התוכן, בתי המשפט בישראל עשויים להעניק צווים ישירים נגד גוגל ומנועי חיפוש אחרים. מגמה זו משקפת הכרה גוברת באחריות הפלטפורמות הדיגיטליות למנוע נזק מתמשך כתוצאה מחשיפה לתכנים מעוולים, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה חמורה ומתמשכת במוניטין.
שילוב בין ייעוץ משפטי לפעולה דיגיטלית ממוקדת מאפשר להאיץ תהליכים ולהשיג תוצאות אפקטיביות יותר.

טכניקות SEO מתקדמות לדחיקת תוכן שלילי

עקרונות יסוד של קידום תוכן חיובי במנועי חיפוש

כאשר הסרה משפטית אינה אפשרית או מתעכבת, ניתן לפעול לדחיקת תכנים שליליים מתוצאות החיפוש באמצעות קידום תוכן חיובי. פעולה זו מבוססת על יצירת תוכן איכותי ורלוונטי, מבנה אתר תקין, קישורים מאתרים סמכותיים והקפדה על כללי SEO אתיים, תוך הימנעות משיטות מניפולטיביות שעלולות לגרום לפגיעה נוספת בדירוג.
באינפינס נבנית אסטרטגיית SEO מותאמת אישית לכל מקרה, בהתאם לאופי הפרסום ולרמת החשיפה שלו.

יצירת אתרים אישיים ותוכן YMYL איכותי

תוכן מסוג YMYL, כזה המשפיע על כספים, בריאות או מוניטין אישי, דורש רמת אמינות גבוהה במיוחד מצד גוגל. למרות האתגר, ניתן לאורך זמן לבנות נוכחות דיגיטלית חיובית באמצעות אתרים אישיים, בלוגים מקצועיים, פרופילי LinkedIn פעילים ונוכחות בפלטפורמות מכובדות כמו Medium. שילוב בין תוכן איכותי, סמכות דיגיטלית והתנהלות עקבית מאפשר לשפר את התוצאות ולדחוק אזכורים שליליים לאחור.
אינפינס מתמחה בבניית נוכחות דיגיטלית אמינה ומדורגת, כחלק מתהליך כולל של שיקום מוניטין.

שימוש בפלטפורמות חיצוניות לדחיקה יעילה

פלטפורמות נוספות כמו אתרי חדשות, פרופילים מקצועיים, בלוגים חיצוניים וויקיפדיה עשויות לשמש כלי משלים לדחיקת תוכן שלילי, כאשר הן מנוהלות נכון ומבוססות על תוכן אמין ובעל ערך. שילוב חכם של פלטפורמות אלו מאפשר להשפיע על תוצאות החיפוש הראשונות ולשנות את הנרטיב הדיגיטלי לאורך זמן.
ליווי מקצועי של אינפינס מאפשר תכנון נכון של המהלכים, תוך שמירה על חוקיות, אמינות ותוצאה אפקטיבית.

שירותי ניהול מוניטין בישראל: יתרונות ומגבלות

סקירת המשרדים המובילים לניהול מוניטין דיגיטלי

בישראל קיימים מספר שירותי ניהול מוניטין דיגיטלי המתמחים בהסרה או דחיקה של תוצאות שליליות מגוגל. משרדים אלה עובדים עם שילוב של טכניקות משפטיות, טכניקות SEO ויצירת תוכן חיובי.

עלויות ותוחלת זמן לתוצאות

עלויות שירותי ניהול מוניטין בישראל נעות בטווח של 3,500 עד 15,000 שקלים בחודש, בהתאם להיקף הבעיה ולמורכבות הטיפול הנדרש. חשוב לבחור ספק שעובד בשיטות אתיות ולא מבטיח תוצאות בלתי אפשריות כמו “מחיקה מוחלטת” של תוכן מהאינטרנט.

אתיקה ושיטות עבודה מומלצות מול שיטות מפוקפקות

חלק מהמשרדים עשויים להשתמש בשיטות לא אתיות. לדוגמה, גוגל הגישה תביעה נגד חברת G-Verifier שהבטיחה דירוגים בעמוד הראשון ומכרה ביקורות מזויפות. חשוב לבחור בשירותי ניהול מוניטין אתיים שעוסקים ביצירת תוכן חיובי, פנייה ישירה לבעלי אתרים וחקירה משפטית במידת הצורך.

ניהול פרואקטיבי של המוניטין הדיגיטלי

בניית נוכחות דיגיטלית חיובית מראש

ללא קשר לתוכן השלילי הקיים, כל אדם ועסק צריכים להיות פעילים בבניית ואחזוקה של מוניטין חיובי לטווח הארוך. זה כולל יצירה ופרסום של תוכן איכותי כמו בלוגים, מאמרים, הודעות ברשתות החברתיות ותוכן וידיאו שמציג את הערכים של האדם או העסק.

ניטור שוטף של אזכורים ברשת

אני ממליץ על ניטור שוטף של השם שלכם בגוגל כדי לזהות תוכן שלילי בשלב מוקדם. ישנם כלים אוטומטיים לניטור אזכורים שיכולים להתריע בזמן אמת על תוכן חדש שמופיע ברשת.

תגובה מקצועית לביקורות ותוכן שלילי

ניהול רשתות חברתיות פעיל ותגובה לביקורות (חיוביות ושליליות) משחקות תפקיד חיוני בתהליך. כאשר עסק או אדם מגיבים בצורה מקצועית לביקורות שליליות, הם מראים שהם מודעים ודואגים לחוויית הלקוח, מה שיכול להפוך את הרע לטוב.

שאלות נפוצות על הסרת תוכן שלילי מגוגל

האם ניתן למחוק לחלוטין תוכן שלילי מהאינטרנט?

ברוב המקרים, מחיקה מוחלטת של תוכן מהאינטרנט אינה אפשרית. מה שכן ניתן לעשות הוא להסיר את התוכן מתוצאות החיפוש של גוגל או לדחוק אותו לעמודים מאוחרים יותר באמצעות יצירת תוכן חיובי. זו הסיבה שרוב המומחים ממליצים על אסטרטגיית דחיקה במקום ציפייה למחיקה מוחלטת.

כמה זמן לוקח להסיר תוכן שלילי מגוגל?

משך הזמן משתנה בהתאם לשיטה הנבחרת. פנייה ישירה לבעל האתר יכולה להניב תוצאות תוך 2-4 שבועות, בעוד שבקשה רשמית לגוגל עשויה לקחת 4-8 שבועות. תביעה משפטית יכולה להימשך 6-18 חודשים, ואסטרטגיית דחיקה באמצעות SEO דורשת בדרך כלל 3-12 חודשים לתוצאות משמעותיות.

מה עולה שירות ניהול מוניטין דיגיטלי בישראל?

עלויות שירותי ניהול מוניטין בישראל נעות בטווח של 3,500 עד 15,000 שקלים בחודש, בהתאם להיקף הבעיה ולמורכבות הטיפול הנדרש. חשוב לבחור ספק שעובד בשיטות אתיות ולא מבטיח תוצאות בלתי אפשריות כמו “מחיקה מוחלטת” של תוכן מהאינטרנט.

מתי כדאי לפנות לעורך דין בנושא לשון הרע?

כדאי לשקול פנייה לעורך דין כאשר התוכן השלילי מכיל טענות שקריות ומזיקות, כאשר פנייה ישירה לבעל האתר לא הניבה תוצאות, או כאשר הנזק הכלכלי או התדמיתי משמעותי. בישראל, פיצויים בתביעות לשון הרע יכולים להגיע עד 160,000 שקלים לכל פרסום מזיק כאשר מוכחת כוונה להזיק.

איך הזכות החדשה ‘להיות שכוחה’ משפיעה על הסרת תוכן בישראל?

החל מינואר 2025, נכנסו לתוקף בישראל תקנות חדשות המעניקות לאזרחים זכות לבקש מחיקת מידע אישי ממאגרי נתונים בתנאים מסוימים. הרשות להגנת הפרטיות קיבלה סמכויות אכיפה מוגברות, כולל הטלת קנסות של מיליוני שקלים על גופים שלא מטפלים כראוי בבקשות הסרה.

מה ההבדל בין הסרה לדחיקה של תוצאות שליליות?

הסרה פירושה מחיקת התוכן לחלוטין מתוצאות החיפוש של גוגל, בעוד דחיקה פירושה הורדת התוכן השלילי למקומות נמוכים יותר בתוצאות החיפוש באמצעות יצירת תוכן חיובי שמדורג גבוה יותר. דחיקה היא לרוב הפתרון המעשי והיעיל יותר, מכיוון שהסרה מוחלטת קשה להשגה ולא תמיד אפשרית.

טיפים מעשיים לשמירה על המוניטין הדיגיטלי

• בצעו ניטור שוטף של השם שלכם בגוגל כדי לזהות תוכן שלילי בשלב מוקדם
• תמיד נסו תחילה פנייה ישירה ומנומסת לבעל האתר לפני נקיטת צעדים משפטיים
• תעדו כל תקשורת עם בעלי אתרים ושמרו צילומי מסך של התוכן השלילי
• השקיעו בבניית נוכחות דיגיטלית חיובית כאסטרטגיה ארוכת טווח
• השתמשו בכלים אוטומטיים לניטור אזכורים כדי להיות מעודכנים בזמן אמת
• תגיבו באופן מקצועי ובונה לביקורות שליליות במקום להתעלם מהן
• שקלו יצירת תוכן איכותי ורלוונטי באופן קבוע כדי לחזק את המוניטין שלכם
• היוועצו עם מומחים לפני בחירת שירותי ניהול מוניטין כדי להימנע מהונאות
• השתמשו בהסרת כתבות שליליות מגוגל כחלק מאסטרטגיה כוללת לניהול מוניטין

המסקנות: עידן חדש של הגנה על המוניטין הדיגיטלי

מהמחקר העמוק שערכתי, ברור שהסרת ודחיקת כתבות שליליות מגוגל היא תהליך מורכב הדורש הבנה עמוקה של טכנולוגיה, דיני לשון הרע בישראל וטכניקות ניהול מוניטין דיגיטלי. החקיקה החדשה שנכנסה לתוקף בישראל ב-2025 יוצרת מסגרת משפטית חזקה יותר להגנה על המוניטין הדיגיטלי.

השילוב של פנייה ישירה לבעלי אתרים, התערבות משפטית דרך תביעות לשון הרע ודחיקה באמצעות תוכן חיובי הוא הגישה המעשית ביותר. בתי המשפט בישראל מוכנים יותר מתמיד להעניק צווים לדרישת הסרה, והרשות להגנת הפרטיות קיבלה כלים חזקים לאכיפה.

לאור השינויים החדשים, אני ממליץ לכל אדם ועסק להיות מודעים לזכויות החדשות שלהם להגנת הפרטיות ולאחריויות החדשות של מעבדי המידע. בעידן של שקיפות מוגברת, השמירה על מוניטין דיגיטלי היא לא רק רצויה, היא חיונית לכל אחד ולכל ארגון.

רוני ברק הוא עיתונאי ובלוגר המתמחה בנושאי חברה, תרבות ותקשורת. במסגרת עבודתו, הוא חוקר לעומק נושאים הקשורים לעולם הדיגיטלי והשפעתו על החברה הישראלית.

המאמר נכתב בעזרת AI