בעידן הדיגיטלי, תוצאות החיפוש בגוגל מהוות כרטיס ביקור וירטואלי שיכול להשפיע באופן משמעותי על המוניטין האישי והעסקי. כתבות שליליות או תוצאות חיפוש מזיקות עלולות לפגוע ברמה המקצועית, להשפיע על הזדמנויות עסקיות ולגרום נזק ממשי למוניטין. למרות האמונה הרווחת, הסרת כתבות שליליות מגוגל אינה משימה בלתי אפשרית, אך היא דורשת הבנה מעמיקה של המסגרת המשפטית הישראלית, תהליכים מקצועיים ואסטרטגיות מתוחכמות. במאמר זה אסקור את כל הדרכים הלגיטימיות והיעילות להסרת או דחיקת תוצאות שליליות, תוך התמקדות בחוק הישראלי העדכני ובשיטות המתקדמות ביותר בתחום ניהול המוניטין הדיגיטלי.

מה הן תוצאות שליליות ומדוע הן מופיעות בגוגל

מניסיוני בתחום התקשורת והמדיה הדיגיטלית, הגעתי למסקנה שתוצאות שליליות בגוגל הן כל תוכן המופיע בתוצאות החיפוש ועלול לפגוע במוניטין של אדם או עסק. מדובר בתוכן שעשוי להוריד את ערכו של אדם בעיני הציבור, לגרום לו להיות מנודה או לפגוע בהזדמנויות המקצועיות שלו.

האלגוריתם של גוגל מדרג תוכן על בסיס מספר גורמים מרכזיים: רלוונטיות למילות החיפוש, סמכות האתר המפרסם, עדכניות התוכן וכמות הקישורים המפנים אליו. תוכן שלילי נוטה לדרג גבוה מכיוון שהוא לרוב מפורסם באתרי חדשות בעלי סמכות גבוהה, מעורר עניין ציבורי ומקבל קישורים רבים.

סוגי התוכן השלילי הנפוצים בישראל

בישראל, סוגי התוכן השלילי הנפוצים ביותר כוללים כתבות עיתונאיות ביקורתיות באתרים כמו ynet או TheMarker, פוסטים ברשתות חברתיות שהפכו ויראליים, ביקורות שליליות בגוגל מפות ובפלטפורמות צרכניות, תוצאות משפטיות ופסקי דין שפורסמו, ותלונות צרכנים בפורומים ובאתרי תלונות.

חשוב להבין שלא כל תוכן שלילי ניתן להסרה. תוכן אמיתי ומדויק, גם אם הוא מציק, בדרך כלל לא יוסר. לעומת זאת, תוכן שקרי, מטעה או מפר פרטיות עשוי להיות מועמד להסרה או לדחיקה.

איך גוגל מחליט מה להציג בתוצאות החיפוש

גוגל משתמש באלגוריתם מורכב שבוחן מאות גורמים כדי לקבוע את סדר התוצאות. הגורמים המרכזיים כוללים את הרלוונטיות של התוכן לשאילתת החיפוש, את הסמכות והאמינות של האתר המפרסם, את עדכניות המידע ואת חוויית המשתמש באתר.

מניסיוני, תוכן שלילי מדורג גבוה במיוחד כאשר הוא מפורסם באתרים בעלי סמכות גבוהה, כאשר הוא מקבל תנועה משמעותית מגולשים, וכאשר אין תוכן חיובי מספיק שמתחרה בו על המיקומים הראשונים.

המסגרת המשפטית הישראלית להסרת תוכן מזיק

המסגרת המשפטית בישראל להסרת תוכן מזיק עברה שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, במיוחד עם כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות באוגוסט 2025. הבנת המסגרת הזו חיונית לכל מי שמבקש לנהל את המוניטין הדיגיטלי שלו בצורה יעילה.

חוק איסור לשון הרע כבסיס להסרת תוכן

חוק איסור לשון הרע משנת 1965 מהווה את הבסיס המשפטי העיקרי להתמודדות עם תוכן מזיק בישראל. החוק מגדיר פרסום מהווה לשון הרע ככל פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הציבור, לעשותו מטרה לשנאה או לפגוע במשלח ידו.

בניגוד לחוק האמריקאי, בישראל נטל ההוכחה מוטל על הנתבע להוכיח את אמיתות הפרסום ואת האינטרס הציבורי שבו. מבנה זה מספק הגנה רבה יותר על המוניטין ומקל על הגשת תביעות.

החוק מאפשר פיצויים של עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק, ועד 100,000 שקלים כאשר הוכח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע. בנוסף, בתי המשפט רשאים להוציא צווי מניעה האוסרים על פרסום או מחייבים הסרת תוכן.

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות והשלכותיו

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025, מהווה את הרפורמה המקיפה ביותר בחוק הפרטיות הישראלי מזה עשורים. התיקון הרחיב משמעותית את הגדרת המידע הרגיש, כולל מידע על חיי משפחה, נטייה מינית, מידע בריאותי, מידע גנטי, מוצא, עבר פלילי ודעות פוליטיות.

התיקון חיזק את סמכויות רשות הגנת הפרטיות, שכעת יכולה לערוך חקירות מנהליות, למנות מפקחים, להוציא צווים מחייבים ולהעביר תיקים לתביעה פלילית. בנוסף, הוכנסו פיצויים סטטוטוריים של עד 10,000 שקלים להפרות מסוימות.

התיקון גם הכניס זכות מוגבלת להישכחות, המאפשרת לבקש הסרת מידע אישי מיושן או לא רלוונטי מתוצאות החיפוש. (ניתן לעיין בסקירה הרשמית של ספריית הקונגרס על התיקון לחוק מנובמבר 2025 בכתובת זו: קישור). אמנם הזכות הזו צרה יותר מהגרסה האירופית, אך היא יוצרת מנגנון נוסף להסרת מידע.

מדיניות גוגל להסרת תוכן והתקנים הבינלאומיים

גוגל מפעילה מדיניות מוגדרת ומצומצמת להסרת תוכן מתוצאות החיפוש. הבנת המדיניות הזו חיונית כדי לדעת מה ניתן להשיג ומה לא.

כלי הבקשה המשפטית של גוגל

גוגל מסירה תוכן מתוצאות החיפוש רק בנסיבות ספציפיות ומוגדרות היטב. עבור תוכן מהווה לשון הרע, גוגל תשקול הסרה רק כאשר מצורף צו בית משפט תקף מהמדינה הרלוונטית המכריז על התוכן כמהווה לשון הרע.

מעבר ללשון הרע, גוגל תסיר תוכן במספר קטגוריות: הפרות זכויות יוצרים, תמונות אינטימיות ללא הסכמה, מידע אישי רגיש כמו מספרי תעודת זהות ופרטי חשבון בנק, מידע על קטינים המעורבים בפעילות בלתי חוקית, ותוכן המפר את הנחיות הקהילה.

התהליך הפורמלי לבקשת הסרה מתבצע דרך כלי הבקשה המשפטית של גוגל. (מידע נוסף מופיע בעמוד התמיכה הרשמי של Google המפרט את נהלי ההסרה: קישור). יש לציין את כתובות ה-URL המדויקות להסרה, להסביר כיצד התוכן קשור אליכם, ולספק את שאילתות החיפוש עבורן מבוקשת ההסרה.

פסיקה ישראלית מובילה בנושא הסרת תוכן

פסיקה מכוננת של בית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי כאשר תוצאת חיפוש היא שקרית באופן מוכח ומוחלט, מה שבתי המשפט מכנים שקר ברור, גוגל נושאת באחריות להסיר אותה מתוצאות החיפוש גם כאשר המפרסם המקורי מסרב לשתף פעולה.

בית המשפט הדגיש כי בעידן האינטרנט המודרני, תוצאות החיפוש בגוגל מתפקדות כמעין כרטיס ביקור. הן לעתים קרובות הרושם הראשון שמעסיקים פוטנציאליים, לקוחות ומכרים מקבלים על אדם. כאשר תוצאות אלו שקריות באופן מהותי, בתי המשפט הישראליים הראו נכונות לחייב הסרה.

עם זאת, הסטנדרט הזה מכוון להיות צר: השקר חייב להיות מוחלט וחד משמעי, לא רק דיווח מטעה, חד צדדי או לא מאוזן.

הגישה ההיררכית: תביעות משפטיות, משא ומתן ודחיקת תוכן

התהליך המעשי להסרת או דחיקת תוכן שלילי מגוגל פועל לאורך ספקטרום היררכי של גישות, כל אחת עם בסיס משפטי שונה, דרישות משאבים שונות וסיכויי הצלחה שונים.

התהליך המשפטי המלא: מהתראה ועד פסק דין

הגשת תביעה משפטית להסרת תוכן מהווה לשון הרע מתחילה בבדיקת נאותות משפטית. עורך דין המתמחה בדיני תקשורת יבחן האם החומר המפורסם עומד בהגדרה המשפטית של לשון הרע, האם הוא פורסם לצדדים שלישיים, והאם הוא מסוגל לפגוע במוניטין או במעמד המקצועי.

לאחר ביסוס עילת התביעה, נשלחת בדרך כלל התראה משפטית מקדימה למפרסם התוכן, המבקשת הסרה מרצון ומציבה מסגרת זמן מוגבלת של עשרה עד ארבעה עשר ימים לציות. אם המפרסם לא מגיב או מסרב להסיר, השלב הבא כולל הגשת תביעת לשון הרע פורמלית.

תהליך התביעה בישראל נמשך בדרך כלל על פני ציר זמן ממושך של 12 עד 36 חודשים. התובע מגיש כתב תביעה מפורט המציין את ההצהרות הנטענות כמהוות לשון הרע, מסביר כיצד הן שקריות או מטעות, ומפרט את הנזקים שנגרמו. לאורך התהליך, ניתן לבקש סעד זמני בצורת צווי מניעה זמניים המחייבים את הנתבע להסיר את התוכן הפוגעני בזמן שהתביעה נמשכת.

המציאות הכלכלית של התדיינות משפטית חייבת להיאמר בכנות. תיק לשון הרע מלא דרך בתי המשפט הישראליים יכול להימשך שנתיים עד שלוש שנים ולגרור שכר טרחה של עשרות אלפים ועד מאות אלפי שקלים.

טכניקות משא ומתן יעילות עם עורכים ומפרסמים

גישה שלעתים קרובות מתעלמים ממנה אך יעילה מאוד כוללת פנייה ישירה למפרסם התוכן השלילי ובקשת הסרה באמצעות משא ומתן ושכנוע במקום כפייה משפטית.

לגישה זו מספר יתרונות: היא עוקפת את הפורמליות וההוצאות של התדיינות משפטית, לעתים קרובות מביאה לפתרון מהיר יותר, ולפעמים יכולה להשיג שינוי במקום הסרה מוחלטת. למשל, עורך עשוי להוסיף הקשר חשוב או לתקן טעויות עובדתיות תוך שמירה על הכתבה.

עבור כתבות שפורסמו באתרי חדשות ישראליים גדולים, הדבר כולל בדרך כלל זיהוי העורך או איש הקשר המתאים והגשת בקשה מפורטת המסבירה טעויות עובדתיות, מסגור מטעה או שינויים בנסיבות שהופכים את הכתבה למיושנת או לא מדויקת.

הבקשה צריכה להיות מקצועית, ספציפית, מתועדת בראיות ולא מאיימת. מומלץ להדגיש שהכתבה מכילה אי דיוקים עובדתיים במקום להביע רק עלבון מהטון שלה.

אסטרטגיות דחיקה מתקדמות: קידום אתרים לניהול מוניטין

כאשר הסרה משפטית מתגלה כבלתי אפשרית ומשא ומתן נכשל, דחיקת תוכן אסטרטגית באמצעות אופטימיזציה למנועי חיפוש מייצגת את הנתיב הישים ביותר קדימה עבור רוב האנשים והארגונים.

העיקרון הבסיסי פשוט: האלגוריתם של גוגל מדרג תוכן על בסיס רלוונטיות, סמכות, עדכניות וגורמים רבים נוספים. אם ניתן ליצור ולמטב תוכן חיובי או ניטרלי על אדם כך שידורג גבוה יותר מתוכן שלילי לחיפושים של שם אותו אדם, התוכן השלילי יופיע בעמודים נמוכים יותר.

מחקרים מראים שפחות מ-1.5 אחוז ממשתמשי החיפוש ממשיכים מעבר לעמוד הראשון של התוצאות. לכן, דחיקת תוכן שלילי לעמוד שני או שלישי מסירה אותו למעשה מהנראות הציבורית.

מיפוי מצב קיים ובניית אסטרטגיית תוכן

יישום דחיקה יעילה דורש אסטרטגיה רב-ממדית. ראשית, יש לערוך מיפוי מקיף של תוצאות שליליות קיימות כדי להבין איזה תוכן מופיע כעת, באילו דומיינים וכמה גבוה הוא מדורג.

הערכה זו מבססת את קו הבסיס ומזהה אילו תוצאות שליליות גורמות לנזק הגדול ביותר. לאחר מכן, יש לזהות תוכן חיובי או ניטרלי שכבר קיים על האדם, כמו מאמרים מקצועיים, פרופיל לינקדאין, עבודות מקצועיות או הופעות בספריות לגיטימיות.

מנקודת בסיס זו, אסטרטגיית הדחיקה כוללת בדרך כלל יצירת תוכן חדש ואיכותי הממוטב למנועי חיפוש, המפורסם דרך ערוצים סמכותיים. תוכן זה צריך לשלב את שם היעד באופן אסטרטגי בכותרות, בכותרות משנה ובמטא-נתונים, תוך היותו מהותי ובעל ערך אמיתי לקוראים.

פלטפורמות ואתרים מומלצים לפרסום תוכן חיובי

פורמטים יעילים לתוכן כוללים ביוגרפיות מקצועיות, מאמרים מפורטים העוסקים במומחיות או בעסק של האדם, תוכן וידאו, אופטימיזציה של נוכחות ברשתות חברתיות והודעות לעיתונות.

המפתח הוא שפריטים אלו יפורסמו דרך דומיינים בעלי סמכות גבוהה שגוגל סומך עליהם. בישראל, ערוצים יעילים כוללים פרופילים מקצועיים בפלטפורמות כמו לינקדאין, מאמרים המפורסמים דרך שירותי חדשות ישראליים מבוססים או בלוגים, תוכן וידאו ביוטיוב, נוכחות ברשתות חברתיות בפייסבוק ואינסטגרם, ורישומים בספריות מקצועיות הרלוונטיות לתחום של האדם.

אסטרטגיה זו דורשת סבלנות. דחיקה מבוססת קידום אתרים דורשת בדרך כלל שלושה עד שישה חודשים להפקת תוצאות ניכרות, כאשר מקרים תחרותיים או קשים יותר עשויים לדרוש תקופות ארוכות יותר.

מנגנונים משפטיים חדשים: הזכות להישכחות והסרה על בסיס פרטיות

אימוץ תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות באוגוסט 2025 הכניס נתיבים משפטיים חדשים להסרת מידע מתוצאות החיפוש שאינם תלויים בהוכחת לשון הרע.

הזכות להישכחות, כפי שיושמה באיחוד האירופי, קובעת שלאנשים יש זכויות לבקש ממנועי חיפוש להסיר מידע עליהם כאשר מידע זה אינו מדויק, אינו מספק, אינו רלוונטי או מוגזם ביחס למטרות שלשמן פורסם, וכאשר אין אינטרס ציבורי עדיף בשמירת הנגישות אליו.

הגישה הישראלית, כפי שיושמה דרך תקנות הגנת הפרטיות שנחקקו במאי 2023 לתמיכה בשמירת מעמד ההתאמה לאיחוד האירופי, משלבת אלמנטים מזכות זו אך מיישמת אותה באופן סלקטיבי.

קטגוריות המידע הרגיש הזכאי להסרה

כאשר מידע אישי מוגדר כמידע רגיש תחת ההגדרה המורחבת בתיקון 13, בקשות הסרה המבוססות על חוק הפרטיות הופכות ישימות יותר. קטגוריות המידע הרגיש כוללות מידע בריאותי, מידע גנטי, מידע על יחסי משפחה, נטייה מינית, עבר פלילי ישן ודעות פוליטיות.

המנגנון הפרוצדורלי לבקשת הסרה על בסיס עקרונות פרטיות מקביל לגישה מבוססת לשון הרע אך פועל דרך מסגרות משפטיות שונות. ניתן להגיש בקשה לגוגל דרך כלי הבקשה להסרה משפטית או בקשה ספציפית לפרטיות, המפרטת מדוע המידע מוגדר כרגיש, מסבירה מדוע הנגישות המתמשכת אליו גורמת לפגיעה בפרטיות, וטוענת שהמידע מיושן, לא רלוונטי או מוגזם.

יישום מעשי: מדריך שלב אחר שלב להסרת תוכן שלילי

יישום אסטרטגיה יעילה ומוגנת משפטית להסרת או דחיקת תוכן שלילי מקוון דורש מעקב אחר תהליך מובנה המכבד גבולות משפטיים תוך מקסום סיכויי ההצלחה.

השלב הראשון כולל עריכת ביקורת מקיפה של תוצאות חיפוש שליליות קיימות. הדבר דורש חיפוש שם האדם או הארגון בגוגל באמצעות מצב גלישה פרטית כדי לקבל תוצאות לא מוטות, ולאחר מכן קטלוג של מה שמופיע: כתבות חדשות, רשומות בית משפט, פוסטים ברשתות חברתיות, דיונים בפורומים או תוכן אחר.

השלב השני כולל הערכה משפטית על ידי איש מקצוע מתאים. הערכה זו צריכה לקבוע האם התוכן השלילי מהווה לשון הרע הניתנת לתביעה משפטית, האם הוא מפר את חוק הפרטיות, או האם ניתן להסירו על בסיס עילות משפטיות אחרות.

השלב השלישי כולל ניסיון למשא ומתן ישיר עם המפרסם אם ניתן לזהותו. הדבר צריך להיעשות באופן מקצועי, באמצעות תקשורת כתובה מכבדת אך נחושה, המציגה ראיות לאי דיוקים עובדתיים אם רלוונטי ומבקשת הסרה או שינוי.

כלים וטכניקות לניטור מוניטין דיגיטלי

ניטור שוטף של תוצאות החיפוש חיוני להצלחת התהליך. באמצעות כלים כמו Google Alerts וחיפושים תקופתיים במצב גלישה פרטית, ניתן לעקוב אחר התפתחות תוצאות החיפוש לאורך זמן.

יש לנטר לא רק את הדירוג של תוכן שלילי אלא גם האם תוכן שלילי חדש צץ. התאמת אסטרטגיית התוכן לפי הצורך והמשך פרסום תוכן חיובי עד שתוצאות שליליות עוברות לעמוד שני ומעבר לו, שם הן מקבלות נראות זניחה.

תיעוד ומעקב אחר תהליכי ההסרה

לאורך כל התהליך, יש לשמור על תיעוד. שמירת רשומות של כל התקשורת, התראות משפטיות שנשלחו, בקשות הסרה שהוגשו וייעוץ מקצועי שהתקבל. תיעוד זה מוכיח את ערכו אם המצב מסלים להתדיינות משפטית או תלונה רגולטורית.

שיקולים אתיים וגבולות מאמצי ההסרה הלגיטימיים

בעוד לאנשים ולארגונים יש אינטרסים לגיטימיים בניהול המוניטין המקוון שלהם, קיימים גבולות אתיים חשובים סביב מה שמהווה מאמצי הסרה ראויים לעומת מה שעשוי להוות צנזורה בלתי ראויה או דיכוי מידע אמיתי באינטרס הציבורי.

עקרונות אתיים בניהול מוניטין דיגיטלי

מאמצי הסרה לגיטימיים צריכים להתמקד בתוכן שהוא שקרי באופן מוכח או מפר את החוק החל. מאמצים להסיר מידע מדויק וראוי לחדשות שאדם פשוט לא אוהב מהווים צנזורה בלתי ראויה, ללא קשר לשאלה האם הם עשויים להצליח טכנית.

הגישות המופעלות צריכות לציית לחוק החל ולתנאי השירות של הפלטפורמות. הגשת תביעות שקריות על הפרת זכויות יוצרים, בקשות הונאה להסרת תוכן או קמפיינים של ספאם שנועדו לדכא באופן מלאכותי תוצאות חיפוש מהווים התנהגות בלתי חוקית שעלולה לגרור אחריות פלילית.

ניהול מוניטין לגיטימי צריך להיות שקוף לגבי מה שהוא עושה. ההבחנה בין שיפור קידום אתרים אורגני, יצירת תוכן בעל ערך אמיתי ואופטימיזציה שלו לנראות בחיפוש, לבין פרקטיקות מניפולטיביות כמו תוכניות קישורים מלאכותיות או דיווחים כוזבים מתואמים לפלטפורמות, חשובה מאוד.

אתגרים נפוצים וטעויות שכדאי להימנע מהן

אנשים המתחילים בתהליך הסרת תוכן שלילי פועלים לעתים קרובות תחת תפיסות מוטעות שמפחיתות את יעילותם או גורמות להם לרדוף אחרי מטרות בלתי אפשריות.

מיתוסים נפוצים בתחום הסרת תוכן מגוגל

ראשית, אנשים רבים מאמינים שניתן למחוק תוכן שלילי מגוגל ישירות באמצעות נהלי בקשה פשוטים. במציאות, גוגל לעתים רחוקות מוחקת תוכן בתגובה לבקשות אלא אם קריטריונים ספציפיים מאוד מתקיימים. רוב התוכן השלילי לא ניתן למחיקה; ניתן רק להסירו מתוצאות החיפוש או לדחוק אותו לדירוגי חיפוש נמוכים יותר.

שנית, אנשים לעתים קרובות מאמינים שהופעת תוכן שלילי עליהם מפרה את זכויותיהם באופן יסודי. בעוד תוכן כזה אכן עשוי להפר זכויות משפטיות בנסיבות ספציפיות, עצם קיומו של מידע לא מחמיא או שלילי על אדם באינטרנט אינו מהווה כשלעצמו הפרה משפטית אלא אם הוא שקרי, מהווה לשון הרע, מפר פרטיות או בלתי חוקי בדרך אחרת.

שלישית, אנשים לעתים קרובות מזלזלים בעלות, בזמן ובכסף, של הליכים משפטיים. ציפייה ריאלית היא שתיק לשון הרע מלא דרך בתי המשפט הישראליים ידרוש השקעה משמעותית.

רביעית, אנשים רבים מאמינים שחברות ניהול מוניטין יכולות להבטיח הסרת תוכן שלילי. חברות לגיטימיות יכולות להבטיח מאמץ ותשומת לב מקצועית, אך הן אינן יכולות להבטיח תוצאות באופן אתי, מכיוון שההסרה תלויה בנסיבות משפטיות ועובדתיות שחלקן מחוץ לשליטתן.

השוואה בינלאומית: התקנים הישראליים מול גישות עולמיות

הבנת האופן שבו תקני ההסרה הישראליים משתווים לפרקטיקה הבינלאומית, במיוחד גישות אירופיות ואמריקאיות, מאירה את המאפיינים הייחודיים של המשטר הישראלי.

יתרונות וחסרונות של המערכת הישראלית

הגישה של האיחוד האירופי להסרה, כפי שיושמה דרך ה-GDPR ופסיקת הזכות להישכחות של בית הדין לצדק, היא מרחיבה משמעותית יותר מזו של ישראל. באירופה, אנשים יכולים לבקש הסרת תוצאות חיפוש לא רק עבור מידע שקרי אלא עבור מידע שאינו מדויק, אינו מספק, אינו רלוונטי או מוגזם. החוק הישראלי, גם עם תיקון 13, אינו מגיע עד לכך.

הגישה האמריקאית, לעומת זאת, מגנה הרבה יותר על חופש הביטוי ופחות מתאימה לבקשות הסרה. בתי המשפט האמריקאיים לעתים רחוקות פוסקים לטובת תובעי לשון הרע אלא אם הנתבע פעל בזדון ממשי או בהתעלמות פזיזה מהאמת. סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת האמריקאי, המגן על פלטפורמות מאחריות לתוכן שנוצר על ידי משתמשים, אומר שלפלטפורמות יש מעט תמריץ משפטי להסיר רוב התוכן.

הגישה של ישראל נופלת בין הקטבים הללו: מגנה יותר על המוניטין מאמריקה, אך לא מרחיבה כמו אירופה. עבור אנשים הפועלים בינלאומית או מנהלים מוניטין חוצה גבולות, ניתוח השוואתי זה חשוב מאוד.

טבלת השוואה: שיטות הסרת תוכן שלילי מגוגל

הטבלה הבאה מציגה השוואה מקיפה בין השיטות השונות להסרת או דחיקת תוכן שלילי, כולל יתרונות, חסרונות וזמני ביצוע משוערים. השוואה זו תעזור לכם לבחור את הגישה המתאימה ביותר למצבכם הספציפי.

שאלות נפוצות

האם ניתן להסיר כל תוכן שלילי מגוגל?

לא, לא ניתן להסיר כל תוכן שלילי מגוגל. גוגל מסיר תוכן רק במקרים ספציפיים: תוכן שקרי שהוכח כלשון הרע בבית משפט, הפרות זכויות יוצרים, מידע אישי רגיש או תוכן שמפר את התקנות הקהילה. תוכן שלילי אך אמיתי בדרך כלל לא יוסר, אבל ניתן לדחוק אותו לעמודים נמוכים יותר באמצעות אסטרטגיות קידום מתקדמות.

כמה זמן לוקח להסיר תוצאות שליליות מגוגל?

זמן ההסרה תלוי בשיטה הנבחרת. הסרה משפטית דרך בתי המשפט יכולה לקחת 12 עד 36 חודשים. משא ומתן ישיר עם מפרסמי התוכן יכול להניב תוצאות תוך 2 עד 8 שבועות. דחיקה אורגנית באמצעות יצירת תוכן חיובי ואופטימיזציה דורשת בדרך כלל 3 עד 12 חודשים לתוצאות משמעותיות, תלוי ברמת התחרותיות של השם.

מה ההבדל בין הסרה לדחיקה של תוצאות שליליות?

הסרה פירושה מחיקה מוחלטת של התוכן מתוצאות החיפוש של גוגל, מה שקורה רק במקרים חריגים ועם צו בית משפט או בקשה מוצדקת מאוד. דחיקה פירושה הורדת התוכן השלילי לעמודים נמוכים יותר בתוצאות החיפוש באמצעות יצירת תוכן חיובי שמדורג גבוה יותר. דחיקה היא הפתרון המעשי והיעיל ביותר ברוב המקרים.

כמה עולה תהליך הסרת תוכן שלילי מגוגל?

העלויות משתנות מאוד לפי השיטה הנבחרת. תביעה משפטית יכולה לעלות עשרות אלפי שקלים בשכר טרחת עורכי דין, בנוסף לזמן ארוך. משא ומתן ישיר הוא בדרך כלל חינמי אם עושים אותו בעצמכם. שירותי ניהול מוניטין מקצועיים עולים בדרך כלל בין 5,000 ל-50,000 שקל לפרויקט, תלוי במורכבות המקרה ובהיקף העבודה הנדרש.

האם תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות משפר את הסיכויים להסרת תוכן?

כן, תיקון 13 שנכנס לתוקף באוגוסט 2025 יצר מנגנונים חדשים להסרת מידע אישי רגיש. התיקון הרחיב את הגדרת המידע הרגיש, חיזק את סמכויות רשות הגנת הפרטיות והכניס זכות מוגבלת להישכחות. זה אומר שמידע רפואי, פלילי ישן, או מידע אישי רגיש אחר יכול להיות זכאי להסרה גם ללא הוכחת לשון הרע, אבל עדיין בכפוף למגבלות ולשיקול דעת של הרשויות.

מה קורה אם מפרסם התוכן מסרב לשתף פעולה בהסרה?

אם מפרסם התוכן מסרב לשתף פעולה, יש מספר אפשרויות: הגשת תביעה משפטית אם התוכן מהווה לשון הרע, פנייה לרשות הגנת הפרטיות אם מדובר במידע רגיש, בקשה ישירה לגוגל להסרת התוכן אם הוא עומד בקריטריונים, או מעבר לאסטרטגיית דחיקה באמצעות יצירת תוכן חיובי. במקרים מסוימים, בתי המשפט הישראליים קבעו שגוגל עצמה נושאת באחריות להסיר תוכן כוזב גם ללא שיתוף פעולה של המפרסם המקורי.

טיפים מעשיים לניהול מוניטין דיגיטלי

• בדקו תמיד את דיוק המידע לפני הגשת בקשת הסרה, שכן טענות שקריות יכולות לפגוע באמינות שלכם
• תעדו את כל התקשורת עם מפרסמי תוכן ועם גוגל, שכן התיעוד חיוני אם התהליך יתפתח לכיוון משפטי
• התחילו עם הגישה הפחות עוינת, כלומר משא ומתן ישיר לפני מעבר לצעדים משפטיים
• השקיעו בבניית נוכחות דיגיטלית חיובית גם ללא קשר לתוכן השלילי, שכן זה משפר את המוניטין הכללי
• היו סבלניים, שכן תהליכי ניהול מוניטין דיגיטלי לוקחים זמן ודורשים עקביות
• שקלו להיעזר במקצועני ניהול מוניטין במקרים מורכבים, שכן הם מכירים את הדרכים היעילות ביותר

לסיכום: גישה אסטרטגית ומבוססת משפטית

מניסיוני בתחום התקשורת והמדיה, הגעתי למסקנה שתהליך הסרת או דחיקת כתבות שליליות מגוגל אינו בלתי אפשרי ואינו פשוט. הוא כולל ניווט בנוף משפטי מורכב, בחירות אסטרטגיות לגבי מתודולוגיות מתאימות והערכה ריאלית של מטרות ומגבלות.

עבור אנשים וארגונים בישראל נכון לפברואר 2026, ההגנות המורחבות שמציע תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, בשילוב עם סעדי חוק לשון הרע המבוססים ופסיקה ישראלית מתפתחת בנושא אחריות מנועי חיפוש, יוצרים נתיבים ישימים מרובים לקראת השבת השליטה על המוניטין הדיגיטלי.

ללא קשר לנתיב או לשילוב הנתיבים שאדם או ארגון בוחרים, מספר עקרונות נשארים קבועים. ראשית, יש לבקש ייעוץ משפטי מקצועי מוקדם כדי להעריך מה באמת ניתן להסרה משפטית לעומת מה שפשוט לא נעים לחיות איתו. שנית, המאמצים צריכים לציית לחוק החל ולעקרונות אתיים. שלישית, סבלנות וציפיות ריאליות לגבי לוחות זמנים חשובים מאוד. רביעית, יש לשמור על תיעוד המאמצים לאורך כל הדרך.

צוות INFINES מתמחה בניהול מוניטין באינטרנט ומציע פתרונות מקיפים להסרת תוצאות שליליות מגוגל, ניטור וניהול פעיל של נוכחות מקוונת, ויצירת תוכן חיובי. השילוב של מומחיות בקידום אתרים אורגני עם הבנה מעמיקה של המסגרת המשפטית הישראלית מאפשר לספק פתרונות יעילים ואתיים לניהול המוניטין הדיגיטלי.

המאמר נכתב בעזרת AI